נישואי תערובת בין יהודים לערבים בישראל –
אחת הנקודות הרגישות בחיי שני העמים בארץ: הרצוי, המצוי והאפשרי
הנימוק העיקרי שהעלו הרבנים נגד מפגשים בין בני-נוער יהודים וערבים
הוא שפגישות אלה עשויות להביא לידי נישואי תערובת.
גם אם הסבירות, שלפגישות תהיה תוצאה כזאת, היא נמוכה למדי,
הרי אין להכחיש שהרבנים הניחו אצבע על אחת הנקודות הרגישות
ביותר בחיים בצוותא של יהודים וערבים במדינת ישראל.
כידוע, עזרא הסופר הוא שאסר על נישואים בין יהודים ששבו מבבל
לבין בני עמים אחרים שארץ-ישראל היתה מולדתם.
ועזרא הסופר לא רק הכריז על איסור זה, אלא גם כפה על פירודן של משפחות מעורבות
רבות שמצא בין כוהנים ובעלי-ייחוס אחרים בירושלים, בהגיעו מפרס.
פועלם של עזרא ונחמיה מאופיין גם בוויתורם על כינון ריבונות יהודים בארץ,
ואם נתעלם מן האינטרמצו של ימי החשמונאים,
הרי מאז ועד לייסודה של מדינת ישראל היו היהודים בארץ-ישראל,
וכמובן בגולה, לא עם ריבוני כי-אם עדה דתית שנשלטה על-ידי עמים אחרים.
חיי היהודים הצטמצמו בקיום קפדני של מצוות התורה ושל מערכת הדינים
שפותחה על-ידי הרבנים בתקופת המשנה והתלמוד. ואחד האיסורים החשובים ביותר היה האיסור על נישואי תערובת.
